הברית והבריאות

יסוד גדול הוא ביהדות, שמצוות התורה נועדו לטובתו של האדם בלבד, ולא לצורך בורא העולם או לטובתו. שהרי הבורא שלם הוא בכל שלימות, ואינו זקוק למאומה מהאדם שברא. כמובא במדרש על הפסוק "אִמְרַת ה' - צְרוּפָה. מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ", כי "אִמְרַת ה'" - אלו הן המצוות שאמרן ה', ותכליתן - "צְרוּפָה". לצרף, לטהר את האדם, ובכך לרוממו ולאפשר לו להתענג על ה' בחיי העולם הבא. אבל גם בעולם הזה – משמשות המצוות כ"מגן לכל החוסים בצילו של ה'", מצרות וממחלות שונות. וזאת בנוסף לתועלת הרוחנית הגבוהה הטמונה בכל מצווה, לאדם המקיימה ולסביבתו.

הנה לשון המדרש:

"וכי מה איכפת לו להקב"ה בין ששוחט את הבהמה ואוכל, או אם נוחר ואוכל? כלום אתה מועילו או כלום אתה מזיקו? או מה איכפת לו בין אוכל טהורות לאוכל נבלות?

אמר שלמה 'אִם חָכַמְתָּ, חָכַמְתָּ לָּךְ!' הא לא נִתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות וישראל. שנאמר 'אִמְרַת ה' צְרוּפָה'.

למה? שיהא מגן עליך. שנאמר 'מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ'."

והנה, מצוות ברית המילה נראתה בעבר במבט שטחי כמצווה חסרת פשר: כיצד יתכן שכדי שהאדם יכרות ברית עם בוראו, עליו לעבור ניתוח בגופו? וכיצד מתיישב הדבר עם היסוד הגדול ביהדות שבכל מצווה מסתתרת תועלת גדולה לאדם גם בעולם הזה? וכי יתכן שבהסרת חלק מגוף האדם, תהיה לו תועלת בריאותית או כל תועלת אחרת? 

באותם הימים, איש לא העלה בדעתו שעוד יבואו ימים, ומיליוני בני אדם בעולם יירשמו ויעמדו בתור כדי לזכות ולעבור ברית מילה, מטעמי בריאות, וכפי שמתרחש בזמננו.

ונפתח תחילה בסקירה כללית אודות תועלתה של מצווה חשובה זו מבחינה בריאותית, מלבד עצם הזכות שבקיום המצווה עצמה מהיבטה היהודי.

המילה ברחבי העולם

בעולם הרפואה ישנה הסכמה גוברת והולכת שביצוע מילה בתינוקות מועיל לבריאותם במספר תחומים חשובים, והתועלת עומדת בתוקפה למשך כל חיי הנימול.

בגלל שהמילה היא תהליך הידוע מזה דורות רבים, ומבוצע בחלקים ניכרים של האוכלוסיה ברחבי העולם, המידע עליו רב וזמין.

ארגון הבריאות העולמי מוסר כי אחד מכל שלשה גברים בעולם נימול. בארה"ב יותר מ-56 אחוז מהתינוקות נימולים. סקר שפורסם ב-2011 הראה ש-88 אחוז מההורים בארה"ב מסכימים למול את בנם, ו-96 אחוז מהורים אמריקאים שחורי עור מאמינים מאוד כי המילה תורמת לבריאות הילד. בארה"ב ובבריטניה נמצא שמשפחות במעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר, נוטות יותר למול את ילדיהן. למרות שהורים לא-יהודיים מודעים גם הם לכאב הכרוך במילה, הם בכל זאת מלים את בניהם – עובדה ראויה לציון. לפי מחקר שנערך בקליפורניה בקרב נערים מתבגרים לא יהודים שחלקם נימולו בינקותם וחלקם לא נימולו, רוב הנימולים הביעו שביעות רצון מעובדה זו.

הברית והבריאות

שלל מחקרים רפואיים המונים את היתרונות שבמילה פורסמו בשנים האחרונות. ארגונים מוכרים כמו מחלקת הבריאות של ממשלת ארה"ב והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים יצאו בהצהרות רשמיות לציבור ההורים על היתרונות שבמילה.

נסכם להלן את היתרונות שצויינו:

- הפחתת הסיכון ללקות במחלות שונות במקום, כולל סרטן, איידס, הרפס, נגיף הפפילומה האנושי, סיפיליס, ופימוזיס. הפחתת הסיכון היא בעשרות אחוזים, ובחלק מהמחלות עד כדי 98 ו-100 אחוז!

- הפחתת הסיכון ללקות בדלקת בדרכי השתן (UTI) בשנה הראשונה לחיים. לתינוק שלא נימול יש פי עשר יותר (!) סיכון ללקות בדלקת זו מתינוק נימול, והנזק לכליה העדינה והמתפתחת של התינוק עלול להיות חמור.

- שמירה יעילה יותר על ההיגיינה במקום והפחתת הסיכון לזיהומים.

- בריאות הנימול מועילה גם לרעייתו, וסיכוייה ללקות במחלות שונות, ביניהן קשות ביותר, ובסיבוכי הריון – פוחתים.

המילה מצטיינת גם בכך שאת המחלות הללו היא מונעת לכל החיים, לעומת אמצעים אחרים שיעילותם פוחתת או נעלמת עם הזמן.

@ הגיל המומלץ למילה

ישנה המלצה חד משמעית של רופאים רבים לבצע את המילה דווקא בינקות, מהסיבות הבאות: כשברית המילה מבוצעת בינקות, סיבוכים קורים לעיתים נדירות, וכמעט תמיד הם מזעריים. דווקא אצל תינוקות, העור בעל יכולת להבריא מהמילה במהירות, וללא צלקות וסימנים.

עוד נמצא כי כעשרה אחוזים מהגברים שלא נימולו בינקותם יהיו צריכים לעבור מילה בבגרותם מסיבות רפואיות. אך ביצוע המילה בגיל בוגר מסובכת יותר מבחינה רפואית, יקרה יותר, וכרוכה באבדן ימי לימודים או עבודה. מחקר רחב שנערך על כ-15,000 בני אדם מצא כי ביצוע מילה בגיל מאוחר יותר מגדיל את ההוצאות פי עשר.

וכמובן, מן הראוי להזכיר את אשר התגלה במחקרו של ד"ר גיימס ארמנד קוויק מאוניברסיטת מרקט במילווקי ארה"ב אודות ייחודיות היום השמיני ללידה, כי הוא היום המתאים לביצוע ברית המילה יותר מכל יום אחר בחיים, בהיותו היום בו גורמי הקרישה שבדם מגיעים לבשלות מקסימלית, וכפי שהרחבנו בחלקו הראשון של "המהפך", פרק "יום בשלות גורמי הקרישה בדם".

*

למתנגדים למילה בתינוקות בגלל הכאב במילה או מסיבות אחרות, נשיב:

הכל מודים שכאב קל וזמני, המעניק תועלת רבה לעתיד, כדאי לפי כל קנה מידה. זאת, כמובן מלבד הציווי האלוקי על ברית המילה, הברור לכל מאמין בה' ובתורה.

ובכלל, מדוע תומכי ההפלות מתעלמים מכך שהעובר חש בכאב בזמן ההפלה (לפחות בהפלות שנעשות בשלב מתקדם)?

ולאלה הטוענים על שלילת 'בחירה חופשית' מהתינוק - כמה בוגרים היו מסכימים לעבור את תהליך הלידה שכה מכאיבה לעובר הנולד, אם היו משאירים זאת לבחירתם?

וכפי שידוע, מקובל בעולם כי גם פעולות פולשניות כמו חיסונים וטיפולי שיניים הכרוכים בכאב, הנעשים בגופם של תינוקות וילדים לרפואתם ולבריאותם, אינם נחשבים כלל ל'פגיעה' בזכויות התינוק אלא להיפך, לטובתו, ואדרבא הורה שימנע אותם מילדו יחשב לפוגע בזכות התינוק לשמירת בריאותו.

וכשמדובר ביהודי, השיקול העיקרי הוא כמובן, קיום מצוות הבורא בתורה.

@@

*

תועלת בריאותית גדולה במיוחד, הטמונה בברית המילה, קיבלה לאחרונה פרסום נרחב, כשנודעה יעילותה במניעת איידס, מחלה מידבקת קשה היכולה לגרום אף למוות.

בהודעה שפרסם ארגון הבריאות העולמי בשנת 2007 נאמר כי על פי שני מחקרים מקיפים שנערכו בקניה ובאוגנדה, הסרת הערלה מצמצמת לפחות ב-51 עד 53 אחוז את הסיכוי להידבקות בנגיף ה HIV-(קיצור של Human Immunodeficiency Virus, וירוס הכשל החיסוני האנושי) הגורם למחלת האיידס הנוראה.

מחקרים נוספים שנערכו מאז, מצאו צמצום גבוה אף יותר, של 73 אחוז, בהידבקות בקרב גברים נימולים, ושמידת ההגנה שמספקת המילה מתגברת עם חלוף הזמן. התברר כי הנגיף מצוי בעיקר בתאים שנמצאים בשכבה הפנימית של הערלה, ולכן הסרתה מהווה גורם חשוב ביותר בצמצום סיכויי ההידבקות באופן משמעותי.

לאור המחקרים הללו, יצאו ארגון הבריאות העולמי ותכנית האו״ם למלחמה באיידס בהמלצה גורפת כי "המילה לגברים צריכה להיות מוכרת ככלי יעיל למניעת הידבקות בנגיף ה- HIV״. 

עקב כך, קבע ארגון הבריאות העולמי יעד, שעד שנת 2015 תבוצע ברית מילה בעשרים מיליון איש. כדי להגשים יעד זה, הושק קמפיין תקשורתי וחינוכי, בעיקר במדינות אפריקה מוכת המחלה הנוראה, שקורא לנערים ולגברים לעבור את ניתוח ברית המילה כדי לצמצם את הסיכון להידבקות. במקביל נרתמו לקידום ביצוע התכנית משרדי הבריאות במדינות שונות, בסיוע תכנית החירום האמריקנית הנשיאותית למלחמה באיידס, סוכנויות האו״ם, "קרן ביל ומלינדה גייטס" וארגונים רבים נוספים.

מיד לאחר פרסום המחקרים, פנו גורמים בינלאומיים לממשלת ישראל ולעמותת פרויקט איידס ירושלים, בבקשה לסיוע. במסגרת המבצע שקיבל את השם "מבצע אברהם", יצאו תשע משלחות מישראל למדינות אפריקה ואחרות כדי למול תושבים ולהכשיר צוותים בקרב האוכלוסיה המקומית. כל משלחת הורכבה ממוהלים, רופאים ואחיות ישראלים, אשר בשנות העליה הגדולה מברית המועצות לשעבר רכשו ניסיון רב במילת מבוגרים. כך לדברי חנה רוזנברג, יו״ר עמותת פרוייקט איידס ירושלים.

בראיון עיתונאי מציינת רוזנברג לשבח מיוחד את מלך סווזילנד, על עבודת ההסברה הגדולה שעשה במדינתו. היא מספרת כי בעקבות ההסברה המקיפה ״התושבים הגיעו בהמוניהם ועמדו בתור. הם לא פחדו והבינו שזה דבר חשוב״. במדינת זימבבואה, ארבעים וארבע מחברי הפרלמנט נימולו מיוזמתם ביוני 2012, כדי לתת דוגמה לציבור בארצם על חשיבות המילה למניעת מחלות. בוועידת האיידס הבינלאומית שנערכה בוושינגטון ביולי 2012 הכריזה מזכירת המדינה האמריקאית דאז, הילארי קלינטון, כי השילוב של מילה לגברים עם טיפול רפואי ראוי למניעת הידבקות, מקדם את החזון של דור נקי מאיידס. 

הנה כי כן, עורך הראיון מציין: ״בפרשת לך לך בספר בראשית הורה אלוקים לאברהם בן ה-99 לבצע לראשונה את מצוות ברית המילה, כדי לסמל את הקשר בין העם היהודי לאלוהיו. אלפי שנים לאחר מכן, ארגון הבריאות העולמי קובע כי המילה בגברים היא גם כלי רפואי יעיל במלחמה נגד האיידס, אחת המחלות הקשות ביותר, שמאתגרת את האנושות בעשורים האחרונים״.

*

בהזדמנות זו מן הראוי לציין, כי בניגוד גמור להבנה הרדודה כי ברית המילה גורעת משלימות גוף האדם, לאמיתו של דבר היא מחזירה אותו לשלימותו. שכן כל עוד חי האדם עם הערלה, נחשב הוא ליצור בלתי גמור, ככלי שעדיין לא הושלמה יצירתו. מההיבט הרעיוני ניתן להמשיל את הדבר לקופסאות מזון המצויות היום, אשר אינן ראויות לשימוש ללא הסרת סרט הפלסטי המחבר בין המכסה לקופסה. עם הסרתו של סרט זה, נעשה הכלי שלם וראוי לשימוש. 

זהו עומק הויכוח שבין גדול התנאים, רבי עקיבא, לטורנוסרופוס הרומאי. כמובא במדרש:

"שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזה מעשים נאים [יותר], של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם נאים...

אמר לו: למה אתם מולים?

אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה.

[ביקש רבי עקיבא להמחיש את דבריו:] הביאו לי שבולים וגלוסקאות [מיני מאפה]. אמר לו: אלו [השיבולים] מעשה הקב"ה, ואלו [הגלוסקאות] מעשה בשר ודם. אין אלו נאים?

הביאו לי אניצי פשתן וכלים [בגדים] מבית שאן.

אמר לו: אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?

אמר לו טורנוסרופוס: הואיל הוא חפץ במילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו?

אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו [חבל הטבור] יוצא בו? [לפי דבריך,] לא תחתוך אמו שוררו!

ולמה אינו יוצא מהול? לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצוות, אלא כדי לצרף בהן. לכך אמר דוד 'אִמְרַת ה' - צְרוּפָה. מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ'."